יֵשׁ מִפְלֶצֶת בָּאֲגַם 🐢

בְּרוּכִים הַבָּאִים!
בּוֹאוּ נִקְרָא יַחַד סִפּוּר מְעַנְיֵין וּנְגַלֶּה אֶת הַסּוֹדוֹת שֶׁלּוֹ.
מוּכָנִים?

הַסִּפּוּר: יֵשׁ מִפְלֶצֶת בָּאֲגַם

צב הַצָּב צַבְטוּשׁ גָּר בְּמָקוֹם נוֹחַ בֵּין הַשִּׂיחִים, אֲבָל הוּא לֹא הָיָה מְרוּצֶה. נִמְאַס לוֹ לִהְיוֹת הַחַיָּה הָאִטִּית בְּיוֹתֵר בַּיַּעַר. בַּקַּיִץ, כַּאֲשֶׁר כָּל הַחַיּוֹת הָיוּ הוֹלְכוֹת לִרְחֹץ בָּאֲגַם, צַבְטוּשׁ הָיָה מַגִּיעַ תָּמִיד אַחֲרוֹן. כָּל הַחַיּוֹת הָיוּ צוֹחֲקוֹת וְקוֹרְאוֹת לוֹ: "זַחְלָן!" "גַּב עָקוּם!" וְצַבְטוּשׁ הָיָה מִתְבַּיֵּשׁ, מַכְנִיס אֶת רֹאשׁוֹ לְתוֹךְ הַשִּׁרְיוֹן וְחוֹזֵר בְּלִי לְהַרְטִיב אֲפִילּוּ אֶת כַּפּוֹת רַגְלָיו.

קרנף יוֹם אֶחָד רָאָה צַבְטוּשׁ אֶת הַקַּרְנַף וְחָשַׁב לְעַצמוֹ: אֵיזוֹ קֶרֶן גְּדוֹלָה! אִילּוּ הָיְתָה לִי קֶרֶן כָּזֹאת, אַף אֶחָד לֹא הָיָה צוֹחֵק עָלַי.
צַבְטוּשׁ מָצָא חֲתִיכַת עֵץ וְחִבֵּר אוֹתָהּ לְמִצְחוֹ. עַד הַצָּהֳרַיִם מָצָא צַבְטוּשׁ גַּם צִנּוֹר גּוּמִי וְעָשָׂה לְעַצמוֹ חֵדֶק כְּמוֹ שֶׁל פִּיל, וּמִמְּנִיפָה צִבְעוֹנִית עָשָׂה לְעַצמוֹ זָנָב כְּמוֹ שֶׁל טַוָּס. לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם הֶחְלִיט לָלֶכֶת לָאֲגַם.

ג'ירף בַּדֶּרֶךְ פָּגַשׁ צַבְטוּשׁ אֶת הַגּ'ִירָף. הַגּ'ִירָף הִבִּיט בּוֹ, נִבְהַל וּמִיָּד בָּרַח. צַבְטוּשׁ הִמְשִׁיךְ לָלֶכֶת וְרָאָה אֶת הָאַרְיֵה. "הֵי!" נוֹפֵף לוֹ צַבְטוּשׁ, אֲבָל הָאַרְיֵה הִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּמַבָּט מְבֹהָל וְנֶעֱלַם בֵּין הַשִּׂיחִים.
מוּזָר מְאוֹד! חָשַׁב צַבְטוּשׁ וְהִמְשִׁיךְ לָלֶכֶת לְאִטּוֹ.

אריה כְּשֶׁהִגִּיעַ לָאֲגַם הִתְפַּלֵּא שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם חַיָּה. הוּא נִכְנַס לַמַּיִם, צָלַל וְנֶעֱלַם בְּתוֹכָם. מִיָּד יָצְאוּ הַחַיּוֹת מִבֵּין הַשִּׂיחִים וְעָמְדוּ עַל שְׂפַת הָאֲגַם.
"רְאִיתֶם?" לָחַשׁ בְּפַחַד הַגּ'ִירָף, "בָּאֲגַם יֵשׁ מִפְלֶצֶת מְסֻכֶּנֶת בְּיוֹתֵר!"
"צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאוֹד", מִלְמֵל הָאַרְיֵה.

כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן שָׂחָה לוֹ צַבְטוּשׁ מִתַּחַת לַמַּיִם. הוּא כָּל כָּךְ נֶהֱנָה, עַד שֶׁלֹּא שָׂם לֵב כְּלָל שֶׁהַקֶּרֶן נָשְׁרָה מִמֶּּנּוּ וְאִתָּהּ גַּם הַחֵדֶק וְהַמְּנִיפָה. כְּשֶׁעָלָה אֶל פְּנֵי הַמַּיִם, שָׁמַע צַבְטוּשׁ קוֹל רַעַשׁ וַהֲמוּלָה, זָקַף אֶת רֹאשׁוֹ וְשָׁמַע אֶת הַחַיּוֹת צוֹעֲקוֹת לְעֶבְרוֹ: "צֵא הַחוּצָה, צַבְטוּשׁ! מַהֵר!"
"מָה קָרָה?" שָׁאַל צַבְטוּשׁ.
"יֵשׁ מִפְלֶצֶת בַּמַּיִם עִם קֶרֶן וְזָנָב!" צָעַק הַגּ'ִירָף.
"מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה אֵין לְהִתְרַחֵץ בָּאֲגַם!" אָמַר הָאַרְיֵה. כֻּלָּם הָיוּ רְצִינִיִּים מְאוֹד, וְרַק צַבְטוּשׁ חִיֵּךְ חִיּוּךְ קָטָן.

מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא הֵעֵזּוּ הַחַיּוֹת לִשְׂחוֹת בָּאֲגַם, אֲבָל הָיָה מִישֶׁהוּ שֶׁהִמְשִׁיךְ לְהִכָּנֵס לָאֲגַם וְלִשְׂחוֹת בּוֹ. אַתֶּם כְּבָר יוֹדְעִים מִי...

יֵשׁ מִפְלֶצֶת בָּאֲגַם

צב הַצָּב צַבְטוּשׁ גָּר בְּמָקוֹם נוֹחַ בֵּין הַשִּׂיחִים, אֲבָל הוּא לֹא הָיָה מְרוּצֶה. נִמְאַס לוֹ לִהְיוֹת הַחַיָּה הָאִטִּית בְּיוֹתֵר בַּיַּעַר. בַּקַּיִץ, כַּאֲשֶׁר כָּל הַחַיּוֹת הָיוּ הוֹלְכוֹת לִרְחֹץ בָּאֲגַם, צַבְטוּשׁ הָיָה מַגִּיעַ תָּמִיד אַחֲרוֹן. כָּל הַחַיּוֹת הָיוּ צוֹחֲקוֹת וְקוֹרְאוֹת לוֹ: "זַחְלָן!" "גַּב עָקוּם!" וְצַבְטוּשׁ הָיָה מִתְבַּיֵּשׁ, מַכְנִיס אֶת רֹאשׁוֹ לְתוֹךְ הַשִּׁרְיוֹן וְחוֹזֵר בְּלִי לְהַרְטִיב אֲפִילּוּ אֶת כַּפּוֹת רַגְלָיו.

קרנף יוֹם אֶחָד רָאָה צַבְטוּשׁ אֶת הַקַּרְנַף וְחָשַׁב לְעַצמוֹ: אֵיזוֹ קֶרֶן גְּדוֹלָה! אִילּוּ הָיְתָה לִי קֶרֶן כָּזֹאת, אַף אֶחָד לֹא הָיָה צוֹחֵק עָלַי.
צַבְטוּשׁ מָצָא חֲתִיכַת עֵץ וְחִבֵּר אוֹתָהּ לְמִצְחוֹ. עַד הַצָּהֳרַיִם מָצָא צַבְטוּשׁ גַּם צִנּוֹר גּוּמִי וְעָשָׂה לְעַצמוֹ חֵדֶק כְּמוֹ שֶׁל פִּיל, וּמִמְּנִיפָה צִבְעוֹנִית עָשָׂה לְעַצמוֹ זָנָב כְּמוֹ שֶׁל טַוָּס. לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם הֶחְלִיט לָלֶכֶת לָאֲגַם.

ג'ירף בַּדֶּרֶךְ פָּגַשׁ צַבְטוּשׁ אֶת הַגּ'ִירָף. הַגּ'ִירָף הִבִּיט בּוֹ, נִבְהַל וּמִיָּד בָּרַח. צַבְטוּשׁ הִמְשִׁיךְ לָלֶכֶת וְרָאָה אֶת הָאַרְיֵה. "הֵי!" נוֹפֵף לוֹ צַבְטוּשׁ, אֲבָל הָאַרְיֵה הִסְתַּכֵּל בּוֹ בְּמַבָּט מְבֹהָל וְנֶעֱלַם בֵּין הַשִּׂיחִים.
מוּזָר מְאוֹד! חָשַׁב צַבְטוּשׁ וְהִמְשִׁיךְ לָלֶכֶת לְאִטּוֹ.

אריה כְּשֶׁהִגִּיעַ לָאֲגַם הִתְפַּלֵּא שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם חַיָּה. הוּא נִכְנַס לַמַּיִם, צָלַל וְנֶעֱלַם בְּתוֹכָם. מִיָּד יָצְאוּ הַחַיּוֹת מִבֵּין הַשִּׂיחִים וְעָמְדוּ עַל שְׂפַת הָאֲגַם.
"רְאִיתֶם?" לָחַשׁ בְּפַחַד הַגּ'ִירָף, "בָּאֲגַם יֵשׁ מִפְלֶצֶת מְסֻכֶּנֶת בְּיוֹתֵר!"
"צָרִיךְ לְהִזָּהֵר מְאוֹד", מִלְמֵל הָאַרְיֵה.

כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן שָׂחָה לוֹ צַבְטוּשׁ מִתַּחַת לַמַּיִם. הוּא כָּל כָּךְ נֶהֱנָה, עַד שֶׁלֹּא שָׂם לֵב כְּלָל שֶׁהַקֶּרֶן נָשְׁרָה מִמֶּּנּוּ וְאִתָּהּ גַּם הַחֵדֶק וְהַמְּנִיפָה. כְּשֶׁעָלָה אֶל פְּנֵי הַמַּיִם, שָׁמַע צַבְטוּשׁ קוֹל רַעַשׁ וַהֲמוּלָה, זָקַף אֶת רֹאשׁוֹ וְשָׁמַע אֶת הַחַיּוֹת צוֹעֲקוֹת לְעֶבְרוֹ: "צֵא הַחוּצָה, צַבְטוּשׁ! מַהֵר!"
"מָה קָרָה?" שָׁאַל צַבְטוּשׁ.
"יֵשׁ מִפְלֶצֶת בַּמַּיִם עִם קֶרֶן וְזָנָב!" צָעַק הַגּ'ִירָף.
"מֵהַיּוֹם וָהָלְאָה אֵין לְהִתְרַחֵץ בָּאֲגַם!" אָמַר הָאַרְיֵה. כֻּלָּם הָיוּ רְצִינִיִּים מְאוֹד, וְרַק צַבְטוּשׁ חִיֵּךְ חִיּוּךְ קָטָן.

מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם לֹא הֵעֵזּוּ הַחַיּוֹת לִשְׂחוֹת בָּאֲגַם, אֲבָל הָיָה מִישֶׁהוּ שֶׁהִמְשִׁיךְ לְהִכָּנֵס לָאֲגַם וְלִשְׂחוֹת בּוֹ. אַתֶּם כְּבָר יוֹדְעִים מִי...

סִיּוּם מִבְדָּק

כֹּל הַכָּבוֹד! קְרָא לַמּוֹרֶה.

זְמַן כְּתִיבָה
00:00

📊 סִיכּוּם וְנִתּוּחַ (לַמּוֹרֶה בִּלְבַד)

צִיּוּן כּוֹלֵל: אֲחוּז הַצְלָחָה:

נִיתּוּחַ לְפִי קָטֵגוֹרְיוֹת:

* קטגוריות המסומנות באדום דורשות חיזוק נוסף.